היסטוריה וקדושה

מתחם הר הבית לפני תקופת הורדוס היה קטן הרבה יותר ושטחו התפרש על הר מוריה. הר מוריה נחשב למקום הקדוש ביותר ליהודים. על פי המסורת, על פסגת ההר נברא העולם באמצעות אבן השתייה, אבן קדומה שהיא למעשה סלע גדול וכיום נמצאת במבנה כיפת הסלע.

אירועים מכוננים של העם היהודי התרחשו על הר מוריה. עקדת יצחק, סולם יעקב ובמרוצת השנים נבנה בית המקדש הראשון על רחבת ההר ואחריו בית המקדש השני.

על פי המקרא, גם לאחר חורבן בית המקדש השני שוכנת קדושה במקום וחלים עליו דיני קדושה. המדרש גורס כי קדושת הכותל המערבי נובעת כי מכך שהשכינה נמצאת במערב ושום כך כיוון התפילה הוא למערב.

מבנה הכותל מחזיר אותנו לתקופה של הורדוס 37 שנה לפנה"ס. הורדוס היה אחראי על מבצע עצום של בנייה שנמשך 46 שנה! על הר הבית.

הר מוריה ששטחו הטבעי היה 225 מטרים הורחב ל-480 מטרים אורך ורוחב של 320 מטרים. למעשה תחם הורדוס גם את ההרים והגאיות שהקיפו את הר הבית ושני נחלים למרגלות ההר יובשו ומולאו בעפר. את המתחם יישרו לרחבה גדולה ששטחה 145 דונם. על הר הבית נבנה בית המקדש השני המחודש והמפואר שנאמר עליו שמי שלא ראה אותו לא ראה בניין נאה במימיו.

ארבעה קירות עצומים נבנו סביב רחבת הר הבית על מנת לייצר תמיכה. ארבעת הקירות יצרו מבנה טרפזי ובין כל קיר נבנו קשתות. את הקירות בנו מאבני גיר ככל הנראה ממערת צדקיהו.